חח...נו אז עכשיו החלטת שאני לא מבין בדחיסה ובסאונד ? אני לא המומחה בזה אבל יש לי מספיק ידע להבין את הבסיס ...כך גם אתה בצליל אתה לא מבין דחיסה.פיענוח . אחרת הייתה כותב ומסביר . בייתר אתה גאון
רוצה הסבר ? אז הנה קבל הסבר ....בבקשה ( תודה לויקפדיה ) :
דולבי דיגיטל (Dolby digital) הוא סימן מסחר של מעבדות דולבי לאלגוריתם דחיסה מאבדת נתונים הממומש בדחיסה ופריסה בתקן AC-3, לשימוש בצליל רב ערוצי בסרטי קולנוע, בהקרנה באולמות או בהקרנה בבית, מ-DVD. הגרסה הנפוצה של דולבי דיגיטל, המכונה "5.1 ערוצים" כוללת שישה ערוצי קול, חמישה מתוכם (קדמי ימני, קדמי שמאלי, קדמי מרכזי, אחורי ימני ואחורי שמאלי) בכל תחום השמע המקובל וערוץ אחד (סאב וופר) לתדרים נמוכים - 10 עד 120 הרץ. תקן דולבי דיגיטל תומך גם בצליל מונו וסטריאו.דולבי דיגיטל EX הוא תקן דומה לפורמט פרו לוג'יק הישן, שבו עובד פסקול סטריאו (כלומר דו ערוצי) ליצירת של שני ערוצים נוספים - ערוץ מרכזי קדמי וערוץ מונו אחורי. EX מרחיב את תקן דולבי דיגיטל הבסיסי ליצירת צליל דמוי 6.1 או 7.1 ערוצים, אך אין בו תמיכה לערוץ שישי נפרד, אמיתי, כפי שישנה בתקן DTS-ES המתחרה. דולבי דיגיטל סראונד EX מוסיף תמיכה בערוץ שישי, ולעתים שביעי, לפסקול שקודד בדולבי דיגיטל (רגיל, לא EX 5.1). דולבי דיגיטל פלוס הוא תקן קידוד מתקדם מבוסס על AC-3 שמסוגל לתמוך ב-13.1 ערוצים ותומך אחורה בחומרה קיימת.
דולבי TrueHD הוא פורמט הדור הבא של דולבי, התומך בדחיסה ללא איבוד נתונים. זהו תקן שתוכנן במיוחד לפסקול סרטים ברזולוציה גבוהה על דיסקים, ומסוגל להעביר עד שמונה ערוצי קול בקצב 96 קילוהרץ ועומק דגימה של 24 ביט - עד 18 מגה-ביט לשנייה, בהתאם ליכולות הדור הבא של DVD. פורמט זה נבחר כתקן מחייב ל-DVD בהפרדה גבוהה, ותקן אופציונלי לתקן Blu ray.
פסקולים של סרטי קולנוע מכילים פסקול דולבי דיגיטל שמוקלט אופטית על סרט הצילום ברוחב 35 מילימטר. הביטים השונים מודפסים בקבוצות על הסרט, בין החורים שמנגנון הנעת הסרט נאחז בהם. חיישן CCD במכונת ההקרנה סורק את תמונת הביטים השונים ומעבד מחלץ מהתמונה את הנתונים הדיגיטליים, כרצף טורי של אותות בינאריים בתקן AC-3. רצף זה מוזן למפענח 5.1 ערוצים.
פסקול דולבי דיגיטל נמצא גם על סרטי DVD ומדיות דיגיטליות נוספות. בפורמטים אלה רצף AC-3 שזור יחד עם אות הווידאו ואותות בקרה וסינכרון.השיטה נמצאת בשימוש ביישומים רבים שבהם יש מגבלה על רוחב הפס, כגון טלוויזיה דיגיטלית.
על פי תקן AC-3, קצב המידע המקודד המקסימלי הוא 640 קילו-ביט לשנייה. נגני DVD ביתיים בדרך כלל אינם מסוגלים לקרוא יותר מ-448 קילו-ביט לשנייה, בגלל מגבלות שמטילים היצרנים השונים. זו גם מגבלת רוחב הפס שמוגדרת לתקן AC-3 בטלוויזיה בכבלים (דיגיטלית). קונסולת המשחקים XBOX מוציאה את הקצב המקסימלי המוגדר בתקן - 640 קילו-ביט לשנייה.
חברת דולבי שותפה לפיתוח AAC, התקן העתיד להחליף את AC-3 בשימושי MPEG, שביצועיו טובים יותר אך הוא מורכב יותר.
DTS, ראשי תיבות של Digital Theatre System היא שיטת קידוד דיגיטלית לפסקול רב-ערוצי של סרטי קולנוע.
שיטה זו נוצרה על ידי חברת Digital Theatre Systems שאחד ממשקיעיה היה במאי הקולנוע סטיבן ספילברג. העבודה על הפורמט החלה ב-1991, ארבע שנים לאחר שמעבדות דולבי החלו לפתח את Dolby Digital. הסרט הראשון שבו נעשה שימוש בשיטה היה "פארק היורה" שיצא ב-1993, שנה לאחר ש"בטמן חוזר" יצא לבתי הקולנוע בקידוד דולבי דיגיטל. בניגוד לפסקול סטריאופוני, שיטה זו תומכת בדרך כלל בתצורת 5.1, כלומר שני רמקולים קדמיים ראשיים, שניים אחוריים, רמקול קדמי מרכזי וסאב וופר. יתרונה של שיטה זו על פני שיטות דיגיטליות אחרות כגון דולבי דיגיטל הוא שמידת הדחיסה של הפסקול הדיגיטלי היא פחותה, ולכן הצליל המתקבל נאמן יותר למקור. תצורות נוספות שנתמכות על ידי DTS הן סטריאו, ארבעה ערוצים, ארבעה ערוצים וסאב וופר וכן (בגרסאות החדשות) עד שבעה רמקולים וסאב וופר. החסרון בשיטה זו, מבחינת בתי הקולנוע, הוא שבניגוד לשיטות אחרות כמו SDDS ודולבי שבהן סרט הצלולואיד מכיל את התמונות ולצידן הפסקול, ב-DTS הפסקול הוא נפרד פיזית מהסרט - הוא מגיע על CD-ROM, ולכן בית הקולנוע זקוק למערכת הקרנה משוכללת יותר, שיכולה לתזמן את ההקרנה על המסך עם הפסקול המגיע ממערכת אודיו נפרדת. השיטה נמצאת גם בשימוש ביתי, בסרטים בפורמט DVD, אך זוכה לפופולריות פחותה מאשר Dolby digital. רוב המקלטים הביתיים אינם מסוגלים לפענח אותה ורק מיעוט סרטי ה-DVD מכילים פסקול DTS. גם חלק מהסרטים האחרונים שיצאו בכותרי לייזרדיסק קודדו בשיטת DTS, בשנות התשעים המאוחרות
