בקשר לשידורי ערוץ קשת וערוץ 24 מוסיקה
נשלח: 26 אוגוסט 2018, 15:41
ערוץ קשת משדר גם דרך לווין, פרטי וגם של יס, ויש הרבה אנשים שצופים בערוץ הזה ומעניין אותם לדעת עליו אז
היה נראה שגם שמתחילת הפיצול שיותר אנשים ראו את ערוץ קשת יותר מערוצים רשת ועשר
שערוץ קשת הצליח יותר גם מבחינה כספית
עכשיו מתברר שפיצול ערוץ 2 גרם להפסדים כספים גדולים לחברת קשת ,
צרות בשוק הטלוויזיה: הפסדי הענק של קשת נחשפים
קשת, גוף השידור החזק בישראל, ספג מהלומה בעקבות פיצול ערוץ 2: ההכנסות ב-2017 הצטמקו באופן דרמטי, ההוצאות התנפחו - ובעלי המניות העיקריים, דודי ודרורית ורטהיים ויצחק תשובה, הזרימו עשרות מיליוני שקלים ■ ב-2018 צפוי הפסד של עוד 50-40 מיליון שקל,העתק
העתק הכתבה המלאה-
הפסדי הענק בשוק הטלוויזיה הגיעו גם לקשת: גוף השידור, שנתפש כבעל יציבות ומוביל שוק, רשם ב-2017 הפסד נקי של 117.6 מיליון שקל - כך עולה מנתונים שהגיעו ל-TheMarker. ההפסד נוצר ברובו מהוצאות חד־פעמיות שנבעו מההיערכות לפיצול ערוץ 2. ההערכות הן כי ב-2018 תרשום קשת הפסד של 50-45 מיליון שקל.
קשת רשמה ב-2017 ירידה במדדים העיקריים - נפילה של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות, כולל באלה של קשת אינטרנשיונל (KI) המוכרת פורמטים טלוויזיוניים בעולם. לצד זאת, נרשמה בקשת עלייה בהוצאה על תוכן. הבשורות החיוביות עבורה הן גידול בהכנסות מדיגיטל, והכנסות עתידיות מפעילויות בתחום הרשתות החברתיות, שבהן השקיעה בשנתיים האחרונות.
דודי ורטהיים, בנו של מייסד קשת מוזי ורטהיים, מחזיק ברוב המניות של החברות המשפחתיות ששולטות ב-51% מקשת. את יתרת האחזקות בחברות המשפחתיות מחזיקה אחותו, דרורית ורטהיים, המשמשת יו"ר קשת. 20% נוספים בקשת מוחזקים על ידי בתו של יצחק תשובה, גל נאור, והיתרה בידי משפחת למלבאום (15.3%), ויליאם נגל (7.8%) ואלכס גלעדי (5.9%).
ההפסד החריף של 2017 הוא חריג וקיצוני, אך בחברה היו ערוכים לשנה קשה מאוד ולשנים קשות נוספות, ככל שיוותרו שלושה שחקנים בשוק. ההפסד נובע מהפחתות חשבונאיות והוצאות חד־פעמיות, לצד הפסדים מהפעילות השוטפת בשוק הטלוויזיה - שהוחרפו משמעותית מאז הפיצול.
חלק מההפסד נובע מהפחתה חשבונאית של 20 מיליון שקל בשווי של ערוץ 24, שנמצא בבעלות קשת. הערוץ, אותו רכשה קשת לפני כעשור, סובל מירידה ניכרת בנתוני הצפייה ובהכנסות. יתר ההפסדים היו כלכליים, ונבעו בעיקר מההיערכות לקראת פיצול 2 ומהידרדרות עסקית לאחר הפיצול.
קשת, המנוהלת על ידי אבי ניר, מורכבת משלוש פעילויות מרכזיות: מסך (ערוצים 12 ו-24), דיגיטל (המרוכזת סביב אתר MAKO) וקשת אינטרנשיונל. בשתי הפעילויות האחרונות נרשמה השקעה בשנים האחרונות. KI, בניהול אלון שטרוזמן, רכשה חברות הפקה והפצה בגרמניה ובבריטניה המגלגלות עשרות מיליוני דולרים והתרחבה בחו"ל. החברה רשמה מכירות גבוהות בשנים קודמות, בעיקר בזכות הפורמט "הכוכב הבא", אך הפורמט ירד משידור במדינות רבות והכנסות החברה ירדו בהתאם ב-2017.
בתחום הדיגיטל, המובל על ידי מנכ"ל אתר מאקו אורי רוזן, הרחיבה קשת את תחום הסושיאל עם מותגים כמו "הישראליות", "אמא מדברת עכשיו", "t5" ,"tvbee", "ויטה וריטה" ו-"bold". את הפעילות הוביל אלון גולדשטיין, שבינתיים חזר לתפקיד בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות". בקשת מעריכים כי ההשקעות האלה יניבו לחברה הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות.
בנוגע לפעילות בטלוויזיה, בקשת הבינו כי 2017 תהיה שנת היערכות לקראת התגברות התחרות עם פיצול ערוץ 2. בעלי המניות אישרו להנהלה תוכנית חומש עד 2020, שכללה הפסד משמעותי ל-2017, מתוך כוונה לרכוש מעמד של דומיננטיות בשוק הטלוויזיה ולעקוף את המתחרים. לצד זאת, נבחרה גישת ביניים שהטילה מגבלות על הוצאות התוכן. בעלי המניות הגדולים הזרימו לחברה עשרות מיליוני שקלים במהלך 2017.
ההוצאות החד־פעמיות הנובעות מפיצול ערוץ 2, שחלק מהפסדי קשת נובעים מהן, כוללות את רכישת אפיק 12. קשת התמודדה בהליך מכרזי והציעה 25 מיליון שקל על רכישת האפיק - יותר מפי שניים מהצעתה של רשת. בקשת ערכו מחקר והגיעו למסקנה כי יש כדאיות גבוהה להשקיע באפיק 12 - שיכול להיתפש באופן מיטבי בקרב הצופים כתחליף לערוץ 2.
לקראת המיזוג ובמהלכו עלתה קשת בקמפיין פרסום נרחב בהשקעה של 15 מיליון שקל. מסעות הפרסום האלה מיקדו את המסרים של החברה בעיקר בזיהוי בין קשת לבין חברת החדשות של ערוץ 2, וסייעו לקשת להיתפש כפלטפורמה המשכית לערוץ 2. בפועל, קשת אכן רושמת הובלה ברייטינג בפריים טיים, ובאופן מובהק יותר ברצועות החדשות - אף שהתוכן של חברת החדשות משודר במקביל גם ברשת.
קשת גם הגדילה את ההוצאה על תוכן לקראת הפיצול. החברה גייסה כוח אדם ייעודי לחודשים הראשונים שלאחר הפיצול שהוביל את ההיערכות לקראת שבוע שידורים מלא. בנוסף, קשת הפיקה תוכן ייעודי לחודשים האלה כדי לפתוח את השידורים עם תוכן אטרקטיבי בנובמבר ודצמבר, ולהציג על המסך תוכניות יקרות כדי לחזק את הפלטפורמה שלה. הגידול בהוצאות התוכן בעקבות הפיצול, שנרשם כולו כהוצאה ב-2017, הניב לקשת הפסד - שמוגדר על ידה כחד־פעמי - בסך כולל של כ-25 מיליון שקל.
גם לאחר נטרול ההוצאות החד־פעמיות בגין הפיצול, 2017 היתה שנה קשה עבור קשת והיא רשמה הפסד של כ-32 מיליון שקל בגין הפעילות הרגילה. רוב ההפסד נרשם בנובמבר־דצמבר בשל התגברות התחרות מאז פיצול ערוץ 2.
הפעילות בשני החודשים האלה גרמה לקשת הפסד גדול, בין השאר מאחר שנרשמת באופן מסורתי התכווצות בפרסום בטלוויזיה בחודשים האחרונים של השנה. במקביל, התגברות התחרות היתה אמורה לגרום לירידת מחירים בפרסום בטלוויזיה. אלא שבערוצים ניסו להותיר את רמת המחיר על כנה, ונקלעו לעימותים מול משרדי רכש המדיה, הרוכשים במרוכז את הפרסומות בטלוויזיה. העימות הזה גרם לפגיעה חריפה עוד יותר בהכנסות מפרסום באותה תקופה.
קשת לא לבד: גם רשת ועשר מפסידים
ההפסד של קשת ב-2017 התרחש דווקא בתקופה שבה הקבוצה נהנתה ממעמד של מובילה בשוק ומתחרות חלשה. עד נובמבר 2017 פעלו בישראל שני ערוצים בלבד - ערוץ 2 (באמצעות קשת ורשת, שחלקו ביניהן את שבוע השידורים) וערוץ עשר. קשת החזיקה ב-2017 כ-35% משוק הפרסום בטלוויזיה והובילה ברייטינג הממוצע. מנובמבר 2017 פועלת קשת בשוק של שלושה שחקנים, ונאלצת להשקיע סכומים גבוהים יותר בתוכן.
קשת, כמו שאר השחקנים בשוק הטלוויזיה, היתה ארגון רווחי בעשור הראשון לקיומה. ואולם ב-2005 היא הציגה התחייבויות רבות כדי לזכות במכרז השני של ערוץ 2 - כולל תשלום ביד של 170 מיליון שקל למדינה, ובעיקר התחייבות להשקעות בתוכן מסוגה עילית, שהוא בדרך כלל הפסדי. ב-2007 עדיין רשמה קשת רווח של 8 מיליון שקל, אך ב-2008 עברה להפסד. ב-2014, על רקע מבצע צוק איתן והפגיעה בפרסום, הפסידה קשת 15 מיליון שקל. ב-2016 הצליחה קשת להגיע לאיזון ואף רשמה רווח, ואחריה הגיעה 2017 עם ההפסדים הכבדים.
גם מצבם של שני השחקנים הנוספים בשוק הטלוויזיה היה גרוע ב-2017. לפי הערכות, ערוץ עשר רשם הפסד של יותר מ-30 מיליון שקל בשנה זאת. הוצאות התוכן של הערוץ נמוכות יחסית, אך הוא נאלץ לסבסד לבד את חברת החדשות שלו ב-100 מיליון שקל בשנה, לעומת קשת ורשת החולקות ביניהן את מימון חברת החדשות. עוד מעריכים בשוק התקשורת כי ערוץ עשר עשוי לרשום הפסד גבוה יותר של כ-50 מיליון שקל ב-2018, אף שהקפיא חלק גדול מהפקותיו במהלך השנה.
רשת, שהתמודדה עם תחרות מואצת בסוף 2017 והגדילה את ההוצאות על התוכן, הפסידה עשרות מיליוני שקלים באותה שנה - בגין הוצאות חד־פעמיות וכן בגין הפעילות הרגילה. רשת רושמת הפסדים משמעותיים כבר שנים רבות: לפי דיווח של הזכיינית לוועדה הממשלתית בראשות פרופ' עמית שכטר, בשמונה השנים מאז המכרז השני (2013-2006) רשמה רשת הפסד של 227 מיליון שקל - הפסד שנתי ממוצע של כ-30 מיליון שקל.
2018 תהיה גם היא שנה כאוטית לשוק הטלוויזיה. קשת מחזיקה כיום בנתח מסחרי גבוה של 44% משוק הטלוויזיה, ולמרות זאת ההערכות הן שתרשום בשנה זאת הפסד שעשוי להגיע לכ-45 מיליון שקל - אף שרשמה התייעלות במהלך השנה והורידה תוכניות מהאוויר. גם ערוץ עשר עשוי לרשום הפסד דומה, אף שההוצאה שלו על תוכן נמוכה יותר.
לפי הערכות, רשת תרשום גם היא הפסד גבוה מאוד ב-2018. בשוק הטלוויזיה מעריכים כי ההפסד של רשת יהיה גבוה משמעותית מזה של קשת, ועשוי להגיע גם ל-100-80 מיליון שקל ב-2018. הסיבה לכך היא בעיקר הנחיתות המשמעותית של רשת בנתוני הצפייה ברצועת הפריים ובמהדורות החדשות. ברשת דוחים את ההערכות האלה ומסרבים להתייחס לנתונים. ההפסדים הצפויים האלה הם שהביאו את בעלי המניות של רשת וערוץ עשר להסכם על מיזוג ביניהן. המיזוג כבר קיבל את אישור רשות ההגבלים, וכעת ממתינים לאישור הרשות השנייה.
האישור שניתן על ידי רשות ההגבלים כולל התניה שלפיה רשת תמכור את חלקה בחברת החדשות לקשת (50%). בין הצדדים מתקיים עדיין משא ומתן בסוגיה. ההערכות הן כי השווי של חברת החדשות הוא כ-200 מיליון שקל. המשמעות היא שאם קשת אכן תרכוש את חברת החדשות, היא תידרש להזרמה מבעלי המניות של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, היא תיאלץ לממן לבדה את פעילות חברת החדשות.
הערוצים רוצים לדרוש תשלום מ-HOT ו-yes
שוק הטלוויזיה בישראל מתברר שוב כהשקעה עם אופק עסקי פסימי. מצב החברה הנתפשת כיציבה ביותר בשוק, קשת, אינו מעודד. גם בנטרול ההוצאות בגין הפיצול, וגם אם השוק יחזור למודל של שני ערוצים, ספק אם שוק הפרסום בטלוויזיה יכול להניב רווח משמעותי שיכסה על הפסדי הענק של בעלי המניות ב-2018-2017.
הסיבה העיקרית לכך היא השינויים בעוגת הפרסום בישראל. שוק הפרסום בישראל קופא על שמריו מבחינה נומינלית כבר יותר מעשור. ב-2008 הגיעה ההוצאה על פרסום בישראל ל-3.8 מיליארד שקל, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום ואיגוד השיווק, ולאחר מגמת התכווצות ההוצאה לפרסום עלתה מעט, כמעט ל-4 מיליארד שקל ב-2017.
בנוסף, חלקה של הטלוויזיה בעוגת הפרסום נמצא במגמת ירידה, בעיקר לאור גידול בחלקו של הפרסום באינטרנט. ב-2012 נרשם שיא בחלקה של הטלוויזיה בעוגת הפרסום, כשהגיע ל-42%, אך ב-2017 נתון זה ירד ל-37% בלבד. מנגד, שינויי חקיקה בשנה האחרונה איפשרו לקשת ולרשת לשלב באופן רשמי תוכן שיווקי בשידורים, ופעילות זאת עשויה להוות מקור הכנסה משמעותי יותר בהמשך.
בגופי השידור מנסים לחפש בימים אלה מנועי צמיחה חדשים וכך גם אפיקי הכנסה חדשים לתכנים הקיימים. אחד האפיקים האלה נוגע למאבק רגולטורי שמנהלים הערוצים המסחריים מזה כמה שנים בדרישה לשינוי הכללים הנוגעים למערכת היחסים בין הערוצים המסחריים לבין HOT ו-yes.
החוק מחייב את הערוצים המסחריים לשדר את תוכניהם ללא תשלום בפלטפורמות המפוקחות (HOT ו-yes). בערוצים טוענים כי יש לאפשר להם לגבות תשלום עבור התוכן שלהם גם מפלטפורמות אלה. כבר כיום, בעקבות שינויי חקיקה, הערוצים המסחריים גובים תשלום נמוך מפלטפורמות הטלוויזיה החדשות כמו אלה של סלקום, פרטנר, NEXT של HOT ו-sting של yes.
בערוצים המסחריים פועלים בשנים האחרונות כדי להגביר את המודעות לאיומים מצד דואפול גוגל ופייסבוק, שגורם להתכווצות ההכנסות שלהם. בהקשר זה דורשים בערוצים המסחריים להקל את החובות הרגולטוריים עליהם - למשל עשרות מיליוני השקלים שנגבים כדמי רישיון עבור הרשות השנייה. הערוצים גם היו רוצים שהממשלה תתייחס לתוכן המקורי הישראלי כפי שהיא מתייחסת למיזמי היי־טק, ותבחר להשקיע כספים כדי להגדיל את היצוא הישראלי בתחום.
ירידה מתמשכת בהוצאות הפרסום בטליוויזיה
לקשת ולרשת יש סיבה אחת לאופטימיות. בתקופת המכרז השנייה הן נאלצו להשקיע סכומים גבוהים בתוכן מסוגה עילית - דרמות או סדרות דוקו - שלרוב היה הפסדי. המעבר לרישיון ושינויי חקיקה שאושרו בכנסת בתחילת השנה, חתכו משמעותית את מחויבויות הסוגה העילית של החברות. לקשת ולרשת יש עדיין חובות סוגה עילית מהעבר, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שהן צריכות להשלים בשש השנים הקרובות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ואם כבר ערוץ קשת, אז קטנים הסיכוים שערוץ 24 מוסיקה שמשדר בחברת הלווין יס שהוא ימשיך של חברת קשת,
קשת שמה את ערוץ 24 על המדף כלומר בינתים לא בהרבה קשת מעדיפה אותו
אז בינתים הוא על המדף
קשת שמה את ערוץ 24 על המדף,
הערוץ שנרכש בסכום כולל של 10 מיליון דולר, מוערך כיום על ידי קשת בכ-20 מיליון שקל ■ למרות מספר ניסיונות מצד קשת להשקיע בו, הערוץ לא הצליח להתרומם ואיבד מהפופולריות שלו בשנים האחרונות,
העתק הכתבה המלאה
שת מעמידה על המדף את ערוץ 24 שבבעלותה, ומתכננת לנסות לאתר רוכש בתקופה הקרובה. קשת מעריכה את שווי הערוץ בדו"חותיה כיום בכ-20 מיליון שקל.
ערוץ 24 הוא אחד מחמשת הערוצים הייעודיים ואמור להתמקד בתוכני מוזיקה. קשת רכשה את מלוא הבעלות על הערוץ בשתי פעימות שהחלו ב-2009, ב-10 מיליון דולר בסך הכל. לערוץ היו באותה תקופה הפסדים צבורים של כ-50 מיליון שקל.
במהלך השנים ניסתה קשת להשקיע שוב בערוץ כדי לנסות לשפר את מצבו. בשלב מסוים אף גויס למשימה ארז טל. מודל הערוץ, שנשען על קליפים מוזיקליים, איבד את הרלוונטיות בעידן היוטיוב, ובקשת ניסו להפוך אותו לערוץ בידורי כללי. ב-2015, על רקע בקשה של הערוץ להקלות רגולטוריות, דווח כי הפסדיו המצטברים הגיעו ל-100 מיליון שקל.
בדו"חות 2017 הפחיתה קשת את שווי הערוץ ב-50% ל-20 מיליון שקל בלבד. הסיבה לכך היתה בין השאר הפקיעה של תקופת הזיכיון של הערוץ ב-2019. ואולם בתחילת 2018 אושרו בכנסת תקני חקיקה שהעניקו לערוץ 24, כמו לערוצים הייעודיים האחרים, הסדר שמעניק להם משך חיים בלתי־מוגבל.
הסיבה הרשמית לכך שקשת מעמידה את ערוץ 24 על המדף היא ההבנה כי כיום אין לו ערך לקבוצה בשוק הפועל במודל הרישיונות. עם זאת, בעידן שבו השוק נפתח לתחרות וכל אחד יכול להקים ערוץ ללא חסמי כניסה, קשה מאוד להניח שקשת תוכל למצוא רוכש שיבחר להשקיע סכום ניכר במוניטין של 24.
ערוץ 24 עמד במוקד מחלוקת חריפה בענף במיוחד בתחרות בטלוויזיה. רשת, הזכיינית המתחרה, טענה כי קשת עושה שימוש בערוץ 24 כדי לנגח את רשת בימי השידור שלה. כך למשל, באירועים מיוחדים בימי השידור של רשת שילבה קשת תוכן אטרקטיבי יותר בערוץ 24 כדי לפגוע בצפייה של רשת - אז שותפתה לפלטפורמה בערוץ 2. רשת אף הצליחה לקיים דיון מיוחד בעניין בוועדת הכלכלה ב-2012, עם סיוע מיו"ר ועדת הכלכלה דאז, כרמל שאמה־הכהן. ייתכן כי עתה, לאחר שקשת לא יכולה עוד לעשות שימוש בערוץ 24 כדי להתנגח ברשת (שכן שתי החברות משדרות שבעה ימים בשבוע), קשת החליטה לוותר על כלי הנשק הזה.
היה נראה שגם שמתחילת הפיצול שיותר אנשים ראו את ערוץ קשת יותר מערוצים רשת ועשר
שערוץ קשת הצליח יותר גם מבחינה כספית
עכשיו מתברר שפיצול ערוץ 2 גרם להפסדים כספים גדולים לחברת קשת ,
צרות בשוק הטלוויזיה: הפסדי הענק של קשת נחשפים
קשת, גוף השידור החזק בישראל, ספג מהלומה בעקבות פיצול ערוץ 2: ההכנסות ב-2017 הצטמקו באופן דרמטי, ההוצאות התנפחו - ובעלי המניות העיקריים, דודי ודרורית ורטהיים ויצחק תשובה, הזרימו עשרות מיליוני שקלים ■ ב-2018 צפוי הפסד של עוד 50-40 מיליון שקל,העתק
העתק הכתבה המלאה-
הפסדי הענק בשוק הטלוויזיה הגיעו גם לקשת: גוף השידור, שנתפש כבעל יציבות ומוביל שוק, רשם ב-2017 הפסד נקי של 117.6 מיליון שקל - כך עולה מנתונים שהגיעו ל-TheMarker. ההפסד נוצר ברובו מהוצאות חד־פעמיות שנבעו מההיערכות לפיצול ערוץ 2. ההערכות הן כי ב-2018 תרשום קשת הפסד של 50-45 מיליון שקל.
קשת רשמה ב-2017 ירידה במדדים העיקריים - נפילה של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות, כולל באלה של קשת אינטרנשיונל (KI) המוכרת פורמטים טלוויזיוניים בעולם. לצד זאת, נרשמה בקשת עלייה בהוצאה על תוכן. הבשורות החיוביות עבורה הן גידול בהכנסות מדיגיטל, והכנסות עתידיות מפעילויות בתחום הרשתות החברתיות, שבהן השקיעה בשנתיים האחרונות.
דודי ורטהיים, בנו של מייסד קשת מוזי ורטהיים, מחזיק ברוב המניות של החברות המשפחתיות ששולטות ב-51% מקשת. את יתרת האחזקות בחברות המשפחתיות מחזיקה אחותו, דרורית ורטהיים, המשמשת יו"ר קשת. 20% נוספים בקשת מוחזקים על ידי בתו של יצחק תשובה, גל נאור, והיתרה בידי משפחת למלבאום (15.3%), ויליאם נגל (7.8%) ואלכס גלעדי (5.9%).
ההפסד החריף של 2017 הוא חריג וקיצוני, אך בחברה היו ערוכים לשנה קשה מאוד ולשנים קשות נוספות, ככל שיוותרו שלושה שחקנים בשוק. ההפסד נובע מהפחתות חשבונאיות והוצאות חד־פעמיות, לצד הפסדים מהפעילות השוטפת בשוק הטלוויזיה - שהוחרפו משמעותית מאז הפיצול.
חלק מההפסד נובע מהפחתה חשבונאית של 20 מיליון שקל בשווי של ערוץ 24, שנמצא בבעלות קשת. הערוץ, אותו רכשה קשת לפני כעשור, סובל מירידה ניכרת בנתוני הצפייה ובהכנסות. יתר ההפסדים היו כלכליים, ונבעו בעיקר מההיערכות לקראת פיצול 2 ומהידרדרות עסקית לאחר הפיצול.
קשת, המנוהלת על ידי אבי ניר, מורכבת משלוש פעילויות מרכזיות: מסך (ערוצים 12 ו-24), דיגיטל (המרוכזת סביב אתר MAKO) וקשת אינטרנשיונל. בשתי הפעילויות האחרונות נרשמה השקעה בשנים האחרונות. KI, בניהול אלון שטרוזמן, רכשה חברות הפקה והפצה בגרמניה ובבריטניה המגלגלות עשרות מיליוני דולרים והתרחבה בחו"ל. החברה רשמה מכירות גבוהות בשנים קודמות, בעיקר בזכות הפורמט "הכוכב הבא", אך הפורמט ירד משידור במדינות רבות והכנסות החברה ירדו בהתאם ב-2017.
בתחום הדיגיטל, המובל על ידי מנכ"ל אתר מאקו אורי רוזן, הרחיבה קשת את תחום הסושיאל עם מותגים כמו "הישראליות", "אמא מדברת עכשיו", "t5" ,"tvbee", "ויטה וריטה" ו-"bold". את הפעילות הוביל אלון גולדשטיין, שבינתיים חזר לתפקיד בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות". בקשת מעריכים כי ההשקעות האלה יניבו לחברה הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות.
בנוגע לפעילות בטלוויזיה, בקשת הבינו כי 2017 תהיה שנת היערכות לקראת התגברות התחרות עם פיצול ערוץ 2. בעלי המניות אישרו להנהלה תוכנית חומש עד 2020, שכללה הפסד משמעותי ל-2017, מתוך כוונה לרכוש מעמד של דומיננטיות בשוק הטלוויזיה ולעקוף את המתחרים. לצד זאת, נבחרה גישת ביניים שהטילה מגבלות על הוצאות התוכן. בעלי המניות הגדולים הזרימו לחברה עשרות מיליוני שקלים במהלך 2017.
ההוצאות החד־פעמיות הנובעות מפיצול ערוץ 2, שחלק מהפסדי קשת נובעים מהן, כוללות את רכישת אפיק 12. קשת התמודדה בהליך מכרזי והציעה 25 מיליון שקל על רכישת האפיק - יותר מפי שניים מהצעתה של רשת. בקשת ערכו מחקר והגיעו למסקנה כי יש כדאיות גבוהה להשקיע באפיק 12 - שיכול להיתפש באופן מיטבי בקרב הצופים כתחליף לערוץ 2.
לקראת המיזוג ובמהלכו עלתה קשת בקמפיין פרסום נרחב בהשקעה של 15 מיליון שקל. מסעות הפרסום האלה מיקדו את המסרים של החברה בעיקר בזיהוי בין קשת לבין חברת החדשות של ערוץ 2, וסייעו לקשת להיתפש כפלטפורמה המשכית לערוץ 2. בפועל, קשת אכן רושמת הובלה ברייטינג בפריים טיים, ובאופן מובהק יותר ברצועות החדשות - אף שהתוכן של חברת החדשות משודר במקביל גם ברשת.
קשת גם הגדילה את ההוצאה על תוכן לקראת הפיצול. החברה גייסה כוח אדם ייעודי לחודשים הראשונים שלאחר הפיצול שהוביל את ההיערכות לקראת שבוע שידורים מלא. בנוסף, קשת הפיקה תוכן ייעודי לחודשים האלה כדי לפתוח את השידורים עם תוכן אטרקטיבי בנובמבר ודצמבר, ולהציג על המסך תוכניות יקרות כדי לחזק את הפלטפורמה שלה. הגידול בהוצאות התוכן בעקבות הפיצול, שנרשם כולו כהוצאה ב-2017, הניב לקשת הפסד - שמוגדר על ידה כחד־פעמי - בסך כולל של כ-25 מיליון שקל.
גם לאחר נטרול ההוצאות החד־פעמיות בגין הפיצול, 2017 היתה שנה קשה עבור קשת והיא רשמה הפסד של כ-32 מיליון שקל בגין הפעילות הרגילה. רוב ההפסד נרשם בנובמבר־דצמבר בשל התגברות התחרות מאז פיצול ערוץ 2.
הפעילות בשני החודשים האלה גרמה לקשת הפסד גדול, בין השאר מאחר שנרשמת באופן מסורתי התכווצות בפרסום בטלוויזיה בחודשים האחרונים של השנה. במקביל, התגברות התחרות היתה אמורה לגרום לירידת מחירים בפרסום בטלוויזיה. אלא שבערוצים ניסו להותיר את רמת המחיר על כנה, ונקלעו לעימותים מול משרדי רכש המדיה, הרוכשים במרוכז את הפרסומות בטלוויזיה. העימות הזה גרם לפגיעה חריפה עוד יותר בהכנסות מפרסום באותה תקופה.
קשת לא לבד: גם רשת ועשר מפסידים
ההפסד של קשת ב-2017 התרחש דווקא בתקופה שבה הקבוצה נהנתה ממעמד של מובילה בשוק ומתחרות חלשה. עד נובמבר 2017 פעלו בישראל שני ערוצים בלבד - ערוץ 2 (באמצעות קשת ורשת, שחלקו ביניהן את שבוע השידורים) וערוץ עשר. קשת החזיקה ב-2017 כ-35% משוק הפרסום בטלוויזיה והובילה ברייטינג הממוצע. מנובמבר 2017 פועלת קשת בשוק של שלושה שחקנים, ונאלצת להשקיע סכומים גבוהים יותר בתוכן.
קשת, כמו שאר השחקנים בשוק הטלוויזיה, היתה ארגון רווחי בעשור הראשון לקיומה. ואולם ב-2005 היא הציגה התחייבויות רבות כדי לזכות במכרז השני של ערוץ 2 - כולל תשלום ביד של 170 מיליון שקל למדינה, ובעיקר התחייבות להשקעות בתוכן מסוגה עילית, שהוא בדרך כלל הפסדי. ב-2007 עדיין רשמה קשת רווח של 8 מיליון שקל, אך ב-2008 עברה להפסד. ב-2014, על רקע מבצע צוק איתן והפגיעה בפרסום, הפסידה קשת 15 מיליון שקל. ב-2016 הצליחה קשת להגיע לאיזון ואף רשמה רווח, ואחריה הגיעה 2017 עם ההפסדים הכבדים.
גם מצבם של שני השחקנים הנוספים בשוק הטלוויזיה היה גרוע ב-2017. לפי הערכות, ערוץ עשר רשם הפסד של יותר מ-30 מיליון שקל בשנה זאת. הוצאות התוכן של הערוץ נמוכות יחסית, אך הוא נאלץ לסבסד לבד את חברת החדשות שלו ב-100 מיליון שקל בשנה, לעומת קשת ורשת החולקות ביניהן את מימון חברת החדשות. עוד מעריכים בשוק התקשורת כי ערוץ עשר עשוי לרשום הפסד גבוה יותר של כ-50 מיליון שקל ב-2018, אף שהקפיא חלק גדול מהפקותיו במהלך השנה.
רשת, שהתמודדה עם תחרות מואצת בסוף 2017 והגדילה את ההוצאות על התוכן, הפסידה עשרות מיליוני שקלים באותה שנה - בגין הוצאות חד־פעמיות וכן בגין הפעילות הרגילה. רשת רושמת הפסדים משמעותיים כבר שנים רבות: לפי דיווח של הזכיינית לוועדה הממשלתית בראשות פרופ' עמית שכטר, בשמונה השנים מאז המכרז השני (2013-2006) רשמה רשת הפסד של 227 מיליון שקל - הפסד שנתי ממוצע של כ-30 מיליון שקל.
2018 תהיה גם היא שנה כאוטית לשוק הטלוויזיה. קשת מחזיקה כיום בנתח מסחרי גבוה של 44% משוק הטלוויזיה, ולמרות זאת ההערכות הן שתרשום בשנה זאת הפסד שעשוי להגיע לכ-45 מיליון שקל - אף שרשמה התייעלות במהלך השנה והורידה תוכניות מהאוויר. גם ערוץ עשר עשוי לרשום הפסד דומה, אף שההוצאה שלו על תוכן נמוכה יותר.
לפי הערכות, רשת תרשום גם היא הפסד גבוה מאוד ב-2018. בשוק הטלוויזיה מעריכים כי ההפסד של רשת יהיה גבוה משמעותית מזה של קשת, ועשוי להגיע גם ל-100-80 מיליון שקל ב-2018. הסיבה לכך היא בעיקר הנחיתות המשמעותית של רשת בנתוני הצפייה ברצועת הפריים ובמהדורות החדשות. ברשת דוחים את ההערכות האלה ומסרבים להתייחס לנתונים. ההפסדים הצפויים האלה הם שהביאו את בעלי המניות של רשת וערוץ עשר להסכם על מיזוג ביניהן. המיזוג כבר קיבל את אישור רשות ההגבלים, וכעת ממתינים לאישור הרשות השנייה.
האישור שניתן על ידי רשות ההגבלים כולל התניה שלפיה רשת תמכור את חלקה בחברת החדשות לקשת (50%). בין הצדדים מתקיים עדיין משא ומתן בסוגיה. ההערכות הן כי השווי של חברת החדשות הוא כ-200 מיליון שקל. המשמעות היא שאם קשת אכן תרכוש את חברת החדשות, היא תידרש להזרמה מבעלי המניות של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, היא תיאלץ לממן לבדה את פעילות חברת החדשות.
הערוצים רוצים לדרוש תשלום מ-HOT ו-yes
שוק הטלוויזיה בישראל מתברר שוב כהשקעה עם אופק עסקי פסימי. מצב החברה הנתפשת כיציבה ביותר בשוק, קשת, אינו מעודד. גם בנטרול ההוצאות בגין הפיצול, וגם אם השוק יחזור למודל של שני ערוצים, ספק אם שוק הפרסום בטלוויזיה יכול להניב רווח משמעותי שיכסה על הפסדי הענק של בעלי המניות ב-2018-2017.
הסיבה העיקרית לכך היא השינויים בעוגת הפרסום בישראל. שוק הפרסום בישראל קופא על שמריו מבחינה נומינלית כבר יותר מעשור. ב-2008 הגיעה ההוצאה על פרסום בישראל ל-3.8 מיליארד שקל, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום ואיגוד השיווק, ולאחר מגמת התכווצות ההוצאה לפרסום עלתה מעט, כמעט ל-4 מיליארד שקל ב-2017.
בנוסף, חלקה של הטלוויזיה בעוגת הפרסום נמצא במגמת ירידה, בעיקר לאור גידול בחלקו של הפרסום באינטרנט. ב-2012 נרשם שיא בחלקה של הטלוויזיה בעוגת הפרסום, כשהגיע ל-42%, אך ב-2017 נתון זה ירד ל-37% בלבד. מנגד, שינויי חקיקה בשנה האחרונה איפשרו לקשת ולרשת לשלב באופן רשמי תוכן שיווקי בשידורים, ופעילות זאת עשויה להוות מקור הכנסה משמעותי יותר בהמשך.
בגופי השידור מנסים לחפש בימים אלה מנועי צמיחה חדשים וכך גם אפיקי הכנסה חדשים לתכנים הקיימים. אחד האפיקים האלה נוגע למאבק רגולטורי שמנהלים הערוצים המסחריים מזה כמה שנים בדרישה לשינוי הכללים הנוגעים למערכת היחסים בין הערוצים המסחריים לבין HOT ו-yes.
החוק מחייב את הערוצים המסחריים לשדר את תוכניהם ללא תשלום בפלטפורמות המפוקחות (HOT ו-yes). בערוצים טוענים כי יש לאפשר להם לגבות תשלום עבור התוכן שלהם גם מפלטפורמות אלה. כבר כיום, בעקבות שינויי חקיקה, הערוצים המסחריים גובים תשלום נמוך מפלטפורמות הטלוויזיה החדשות כמו אלה של סלקום, פרטנר, NEXT של HOT ו-sting של yes.
בערוצים המסחריים פועלים בשנים האחרונות כדי להגביר את המודעות לאיומים מצד דואפול גוגל ופייסבוק, שגורם להתכווצות ההכנסות שלהם. בהקשר זה דורשים בערוצים המסחריים להקל את החובות הרגולטוריים עליהם - למשל עשרות מיליוני השקלים שנגבים כדמי רישיון עבור הרשות השנייה. הערוצים גם היו רוצים שהממשלה תתייחס לתוכן המקורי הישראלי כפי שהיא מתייחסת למיזמי היי־טק, ותבחר להשקיע כספים כדי להגדיל את היצוא הישראלי בתחום.
ירידה מתמשכת בהוצאות הפרסום בטליוויזיה
לקשת ולרשת יש סיבה אחת לאופטימיות. בתקופת המכרז השנייה הן נאלצו להשקיע סכומים גבוהים בתוכן מסוגה עילית - דרמות או סדרות דוקו - שלרוב היה הפסדי. המעבר לרישיון ושינויי חקיקה שאושרו בכנסת בתחילת השנה, חתכו משמעותית את מחויבויות הסוגה העילית של החברות. לקשת ולרשת יש עדיין חובות סוגה עילית מהעבר, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שהן צריכות להשלים בשש השנים הקרובות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ואם כבר ערוץ קשת, אז קטנים הסיכוים שערוץ 24 מוסיקה שמשדר בחברת הלווין יס שהוא ימשיך של חברת קשת,
קשת שמה את ערוץ 24 על המדף כלומר בינתים לא בהרבה קשת מעדיפה אותו
אז בינתים הוא על המדף
קשת שמה את ערוץ 24 על המדף,
הערוץ שנרכש בסכום כולל של 10 מיליון דולר, מוערך כיום על ידי קשת בכ-20 מיליון שקל ■ למרות מספר ניסיונות מצד קשת להשקיע בו, הערוץ לא הצליח להתרומם ואיבד מהפופולריות שלו בשנים האחרונות,
העתק הכתבה המלאה
שת מעמידה על המדף את ערוץ 24 שבבעלותה, ומתכננת לנסות לאתר רוכש בתקופה הקרובה. קשת מעריכה את שווי הערוץ בדו"חותיה כיום בכ-20 מיליון שקל.
ערוץ 24 הוא אחד מחמשת הערוצים הייעודיים ואמור להתמקד בתוכני מוזיקה. קשת רכשה את מלוא הבעלות על הערוץ בשתי פעימות שהחלו ב-2009, ב-10 מיליון דולר בסך הכל. לערוץ היו באותה תקופה הפסדים צבורים של כ-50 מיליון שקל.
במהלך השנים ניסתה קשת להשקיע שוב בערוץ כדי לנסות לשפר את מצבו. בשלב מסוים אף גויס למשימה ארז טל. מודל הערוץ, שנשען על קליפים מוזיקליים, איבד את הרלוונטיות בעידן היוטיוב, ובקשת ניסו להפוך אותו לערוץ בידורי כללי. ב-2015, על רקע בקשה של הערוץ להקלות רגולטוריות, דווח כי הפסדיו המצטברים הגיעו ל-100 מיליון שקל.
בדו"חות 2017 הפחיתה קשת את שווי הערוץ ב-50% ל-20 מיליון שקל בלבד. הסיבה לכך היתה בין השאר הפקיעה של תקופת הזיכיון של הערוץ ב-2019. ואולם בתחילת 2018 אושרו בכנסת תקני חקיקה שהעניקו לערוץ 24, כמו לערוצים הייעודיים האחרים, הסדר שמעניק להם משך חיים בלתי־מוגבל.
הסיבה הרשמית לכך שקשת מעמידה את ערוץ 24 על המדף היא ההבנה כי כיום אין לו ערך לקבוצה בשוק הפועל במודל הרישיונות. עם זאת, בעידן שבו השוק נפתח לתחרות וכל אחד יכול להקים ערוץ ללא חסמי כניסה, קשה מאוד להניח שקשת תוכל למצוא רוכש שיבחר להשקיע סכום ניכר במוניטין של 24.
ערוץ 24 עמד במוקד מחלוקת חריפה בענף במיוחד בתחרות בטלוויזיה. רשת, הזכיינית המתחרה, טענה כי קשת עושה שימוש בערוץ 24 כדי לנגח את רשת בימי השידור שלה. כך למשל, באירועים מיוחדים בימי השידור של רשת שילבה קשת תוכן אטרקטיבי יותר בערוץ 24 כדי לפגוע בצפייה של רשת - אז שותפתה לפלטפורמה בערוץ 2. רשת אף הצליחה לקיים דיון מיוחד בעניין בוועדת הכלכלה ב-2012, עם סיוע מיו"ר ועדת הכלכלה דאז, כרמל שאמה־הכהן. ייתכן כי עתה, לאחר שקשת לא יכולה עוד לעשות שימוש בערוץ 24 כדי להתנגח ברשת (שכן שתי החברות משדרות שבעה ימים בשבוע), קשת החליטה לוותר על כלי הנשק הזה.